אנחנו לא זקוקים למחקרים כדי לדעת שגברים נוטים לצפות בפורנו הרבה יותר מנשים. גם במקרים שנשים צופות בפורנו, מצאו שלרב, התכנים שונים בתכלית בין גברים לנשים.
לפני בעד או נגד צפייה בפורנו חשוב להבין שיש קשר ישיר לפיזיולוגיה והשוני בתהליך העוררות והתגובה המינית בין המינים.
נמצא שאצל גברים העוררות היא בעיקר ויזואלית ואצל נשים דווקא מנטלית מילולית, דרך תקשורת מילולית רגשית וארוטית
במחקר שנעשה ע"י ISSWSH בשנת 2003 בהולנד, נמצא שגברים מגורים בצורה אובייקטיבית. קולטים את המתחרש במהירות מחשבה ואז נוצרת זרימת דם וגירוי מידי של הפין
לעומתם, נשים מגורות באופן סובייקטיבי ואישי.
במחקרה גורסת פרופ' באסון כי אישה אף פעם לא באמת מתעוררת מינית למראה איבר מין גברי, וגם לא מול ישבן מוצק, חזה שרירי או "קוביות" בבטן. כבודם של כל אלה במקומם, טוענת החוקרת, אבל אישה, בכל גיל, מתעוררת מינית כי היא רוצה להרגיש שייכות וקירבה.
המניע העיקרי של נשים הוא לא גירוי לצורך עונג אלא הצורך להרגיש קרבה, שייכות, לחוש מושכת וגם חיזוק לנשיותה. לכן הפורנו לא נותן מענה לצרכים הללו
הסיבות של גברים בצורך לפורנו הן רבות. חלקן לא בהכרח נובע מחוסר בפעילות או סיפוק מיני מבנות/בני זוגם אלא מתוך סקרנות, שעמום, הפגת מתחים וסטרס דרך פורקן מידי.
ההתעסקות התמידית במחשבות מיניות, כמפלט מפני קשיים החיים
ציפי צ'אושו
מרצה, מנחת סדנאות ומטפלת במשברי חיים
טראומות ופגיעות על רקע מיני
במקרים כגון, גברים שלא במערכות יחסים, או חשיפה לפורנו בגיל צעיר, בעיות בתפקוד המיני, חוסר שביעות רצון מעצמם או בנות/בני זוגם באקט המיני, הסיבות הן מנטליות ורגשיות המשפיעות באופן ישיר פיזית, על ביצועים
לצערנו, גיל הצפייה בפורנו הולך ויורד
היום מדברים על גילאי ה8-10 (בעיקר עם חברים. הורים שימו לב)
הפורנו הפך לשגרה בקרב הרבה מאוד מבני נוער וגברים. העלה את הציפיות לגבי הדרישות או שביעות רצונם ממראה ויכולות בנות/בני זוגם
ברב המקרים התמכרות לפורנו, יושבת על בעיות אחרות. כגון בדידות, חוסר מימוש עצמי,
תקופות של ירידה בביטחון העצמי, אובדן, פרידות. הגוף הופך להיות למקום היחיד בו
הבטוח והמוכר. לכן חשוב להבין מהן הסיבות האמיתיות בהם הפורנו מקבל מקום מרכזי
יומיומי, אליו חוזרים כדי לחוות הקלה רגעית.
שימוש ממושך ושגרתי, בלי לשים לב, מוריד ביטון עצמי. ביחוד במקרים בהם הסטנדרט והביצועים
הנצפים בפורנו הם בגדר פנטזיה לא ממומשת ולא תואמת את היכולות המציאות
(יכולת ביצוע, גודל, חינוך, שמרנות ועוד)
האגרסיביות, סף הריגוש שכבר לא מספק ומצריך כל הזמן עוד ועוד שיאים לא הגיוניים.
המצב מרחיק את הרצון לאינטימיות פיזית, הורס מערכות יחסים ונישואין
אני אישית, לא בעד למנוע. מניעה ואיסור אף פעם לא עזרו. הם רק הגבירו את הריגוש סביב הפרי האסור
אני בעד לחפש את מה שמתאים, להגביל את השימוש כדי להרחיב את סף הריגוש למקומות
ברי השגה, להוריד את המינון כדי לאפשר מקום גם לרצון לאינטימיות ומגע
יש דרכים לתקשר וגם למצוא פתרונות ואלטרנטיבות מתוך מה שקיים. לזוגות ולאנשים בפרט