הבסיס המרכזי של מערכות יחסים וקשרים זוגיים היא התקשורת.
תקשורת מילולית, בלתי מילולית ומעל הכל התקשורת האינטימית. הרי לשם כך התכנסנו.
זה המקום היחיד בו יש חוויה מלאה של גוף - נפש.
אינטימיות ומגע מהווים את הבסיס לתקשורת הבלתי מילולית הטובה ביותר כדי לדעת כמה נכונות, קרבה ושביעות רצון יש במרחב הזוגי.
דרך הרצון או אי הרצון לקרבה, ניתן להבחין מה בעצם בן/בת הזוג מאותתים לנו.
וכמובן, מה קורה איתך אל מול הקשר הקיים. כל זוגיות והתקשורת הספציפית שלה. כאן זה המקום לביטוי הכי אותנטי.
אין אף סגנון תקשורת אינטימית זוגית הדומה לאף זוג אחר. גם אם לומדים טנטרה, מיידפולנס ומה לא, עדיין לכל זוג יש את השפה הנכונה להם/להן לביטוי.
בפוסט הזה אני לא רוצה להתייחס למצב פיזי, גופני, גיל, מחלות, מצבים הורמונליים, שינוי גופני, לידות וכו.. ואף לא למחקרים המראים שיש ירידה בחשק המיני בקרב נשים וגברים בתוך מערכות יחסים עם הזמן, המשפיע על הירידה בתדירות עקב שיגרה. מידע על כך נמצא בפוסט על ירידה בחשק המיני בזוגיות.
אני רוצה להתייחס דווקא למסרים הסמויים המועברים דרך ההתייחסות למגע. נכון שיש שוני ביחס ולסוג התגובה למגע בין גברים לנשים. נשים זקוקות להרבה יותר יחס רגשי, הרגשת ביטחון ושייכות כדי לרצות במגע. עם גברים זה לעיתים עובד הפוך. שהמגע הוא הצעד הראשון שמאפשר להם להיפתח ולהתקרב. סוג של אישור שיש נכונות ורצון. שוב, זה כוללני על פי מחקרים כאילו ואחרים.
אי אפשר לנתק את האינטימיות ולהתייחס אליה כדבר העומד בפני עצמו, בלי להתייחס קודם למהות הקשר. למה שקורה בתוך הקשר עוד לפני התקשורת הגופנית.
לשיח, לכבוד ההדדי, לפתיחות, ליכולת להיות אותנטיים, רגישים. להכרה שבן/בת הזוג רואים אותי, מאפשרים ביטוי. בעלי יכולת להכיל את כל הצדדים שבי. גם כשאני לא במיטבי.
יש מצבים שבן/בת הזוג "מענישים" דרך אינטימיות וקרבה כי זה המקום הרגיש של הצד השני. שהכעס על דברים אחרים שקורים בתוך הקשר, מופנה דרך חוסר רצון במגע. ריחוק עד כדי הימנעות.
זה כל כך טבוע בנו כבר מהילדות, כילדים, כאשר ההורים /גננת /מורה, כועסת, יש הימנעות ממגע עד כדי בידוד (שבי בצד ותחשבי על מה שעשית). ואז כמובן, כאשר יש כעס, מיד הגוף מתנתק, מתרחק ונמנע. או שראינו את ההורים רבים, מתרחקים, ישנים במיטות נפרדות, ככה חיים שלמים וזה מה שספגנו. בלי לשים לב.
ההתנהגות שלנו בתוך זוגית לא תמיד קשורה לאותו בן/בת הזוג הנוכחי. היא קשורה לכל כך הרבה דפוסים שחרוטים בתת מודע שלנו מהעבר. מבני זוג אחרים, חוויות ורשמים מהעבר שלנו. ולעיתים, אנו מפספסים את אותו אדם בו בחרנו מכל כך הרבה סיבות, שלא תמיד ברורות.
כשהיא כועסת שהוא מגיע יום אחרי יום מאוחר, לא שולח הודעות ושרוע על הספה אחרי יום עבודה מתיש בלי שום התייחסות, עצבני מול הילדים, לא רואה את הכלים מכל היום, היא מתכווצת. מרגישה שהוא לא רואה אותה ומפרשת שהיא לא רצויה. גופה מתרחק ומשתבלל.
כשהוא רוצה מגע והיא לא רוצה, כואב לה הראש, עייפה ומתנתקת. הוא מרגיש לא רצוי ומרגיש אף דחוי. שהילדים אולי חשובים יותר ממנו. שכל מה שהוא עושה לא מספיק. שלא ממש אכפת לה ממנו. יכול להיות שהוא גם לא יזום יותר. יסתגר.
וכך מתחילה התרחקות הפיזית שמעצימה את הפערים הרגשיים והיכולת לתקשר מתוך רצון הדדי. מתחילה התחשבנות פנימית. אם במודע או לא. היא מתגמלת אותו כשהוא רואה אותה. הוא מתקרב אליה כשהוא מרגיש רצוי ושפת האהבה שהייתה בתחילת הקשר הופכת לרשימת עשה ואל תעשה...
יש זוגות שיודעים לריב טוב, ודווקא המייק אפ ס^ס מדליק אותם. זאת התקשורת שלהם. יחד עם זאת, זה לא בהכרח פותר את בעיית התקשורת או מה שהוביל לכעס שבגינו התחיל הריחוק. וזה כמו מעגל קסמים שלעיתים מגדיל את הפערים, ואף עלול להפוך את הקשר לאגרסיבי, כוחני ואף אלים.
מגע ואינטימיות בריאה ונכונה הם חלק בלתי נפרד מהתקשורת ומהות הקשר. היא בלתי מנותקת. אי אפשר לצפות לתשוקה מתמדת כשיש בעיות עמוקות יותר בקשר. לא ניתן לעבוד על האינטימיות בנפרד. היא מציפה את האמת העירומה שהיא מעבר למילים.
המנגנון האוטומטי מול בן / בת הזוג ברגעים הללו, מהווה המראה הכי טבעית המשקפת את איכות התקשורת בקשר. את המקומות לטיפול, לריפוי ולהתפתחות המשותפת.
במערכות יחסים המבוססות רק על תקשורת והיקשרות אינטימית ורומנטית, גם כאן לעיתים, עם הזמן, נרקמות להן ציפיות, רצונות המובילים לעיתים לאכזבות, כעס לא מדובר וכמיהה פנימית לקצת יותר.. גם אם לא נשים לב. תמיד יש איזשהו רצון לאחדות. שדרך התקשורת האינטימית, יש סיכוי שזה יוביל לקשר ממשי יותר שלא בהכרח תואם את המציאות.
אני פוגשת לפעמים נשים, הנמצאות שנים עמוק בתוך הלולאה של קשר על בסיס רומנטי, ובסתר ליבן מאמינות שאותו אחד יוכל להיכנס לתפקיד של האביר המבוקש. לא מתקשרות את הרצון שהשתנה עם הזמן, וכך שנים נמצאות במעגל של סבל פנימי, ריצוי והיאחזות ברסיסי יחס שהיה אולי מוגדר מראש, רק שעם הזמן נוצרה היקשרות.
הפוסט הזה בא להעיר את הדיאלוג הפנימי וההרהור של איך את ואתה מדברים את שפת האינטימיות בקשר? מה גורם לך ריחוק או קירבה? איך האינטימיות מהדהדת בך ואיזה שדים מהעבר היא מעוררת? איך למדת לתקשר בצורה אינטימית? ועוד ועוד שאלות להתבוננות
ציפי צ'אושו
מטפלת רגשית במשברים ,טראומות ופגיעות על רקע מיני
מנחה ומרצה לתקשורת מקרבת
054-5644506
