top of page
  • Writer's picturedialogsense

אתגרי הקריירה בגיל המעבר, לנשים וגברים

****מידע זה מופנה לנשים וגברים אך בעיקר למעסיקים, אנשי ומנהלות/י משאבי אנוש****


העלאת השיח הציבורי על אתגרי גיל המעבר מראה ניצנים קטנים של מודעות.

דבר שלא היה כלל נוכח עד לפני כמה שנים בודדות.


נשים חוות שינויים בלי להבין כלל מה עובר על גופן.

תקופה זו נמשכת כמה שנים ומאופיינת בירידה הדרגתית

עד התרוקנות מוחלטת של הורמון האסטרוגן והפרוגסטרון


הורמונים אילו שומרים על החיוניות של האישה בכל המישורים

לב, צפיפות עצם, פוריות, תפקוד המח, מיניות ועוד

הגוף מתרוקן לחלוטין וצריך להיערך מחדש למחסור.


רופאי משפחה, מומחים בתחומים שונים ואף רפואת הנשים,

לא מצאו לנכון להעמיק בתחום ועד היום, לא עברו השתלמויות

בנושאים הללו.

אנגליה היא מהמדינות המפותחות ביותר בהתייחסות המיוחדת שלהם

לאתגרי גיל המעבר.


נושא שעולה לתשומת הלב והמודעות החברתית והובילו

לשיח מדיני על ידי חברי הפרלמנט מעלים את הדרישה לחקיקה ולסדר הציבורי,

בעקבות דיווחים על עזיבת/פיטורין נשים ממקומות העבודה

לאור חוסר התמיכה של מעסיקים , סטיגמות ואפליה.


נדרשת תמיכה והבנה ברמה הפיזיולוגית אך גם ברמה הרגשית והאופרטיבית.


על פי סקר BUPA ו-CIPD שנערך לאחרונה באנגליה, על פי ההערכות 900,000 נשים עזבו את עבודתן בבריטניה עקב תסמיני גיל המעבר.


המצב בארץ לא ברור ואין מספיק חקר ואיסוף נתונים בנושא

מחוסר עניין של חברות ומוסדות להתייחסות בנושא.

למה כל כך חשוב לשמר נשים בארגונים?


בתקופת זו של חייהן ,נשים נמצאות כבר כמה עשורים מחייהן

במעגל העבודה, הן בעלות ניסיון וידע מקצועי רב הנושא כבר פרי

ילדים שגדלו והן פנויות דווקא למימוש ושינויים בקריירה.

ישנן נשים שדווקא בגיל הזה, רוצות להתקדם ולממש חלומות

שלא היה ניתן להגשים, עקב מגבלות משפחה וילדים.


אז מה בעצם קורה?


ברמה הפיזית והרגשית, נשים חוות שינויים גופניים לא צפויים

שינויים הורמונליים המשפיעים ישירות על גלי חום

חוסר בשינה, תפקוד לב ועוד..

המורידים באופן ישיר את איכות חייהן.


אין התייסות לאתגרים שכל אישה עובדת בדרכה על פי העבר הרפואי שלה, תורשה

וההבנה, שכל אישה חווה את השלב הזה אחרת.


רופאי משפחה, נשים , לב, פסיכיאטרים ועוד

מחוסר ידע ספציפי בתחום גיל המעבר,

ממליצים לעיתים על תרופות שיכולות אף להחריף

את המצב ברמת המוטיבציה והתפקוד היומיומי

(כדורי שינה, נוגדי דיכאון, סטרואידים עם תופעות לוואי הרסניות).


נשים חוות חוסר אונים אל מול המצב.

לא בהכרח משתפות את מקום העבודה/מנהלות.ים על מצבן

חוות בושה, חוסר אונים ופוחדות לאבד את מקום העבודה.


מחלקת משאבי אנוש לא בהכרח מדווחים על מצב העובדות/מנהלות

ברמת התפקוד הכללי.


תקופת גיל המעבר (הפרי מנופאוזה והמנופאוזה)

יכולה לנוע בין 3-7 שנים

זה דינאמי ומשתנה מאישה לאישה.


אז מה כן ניתן לעשות?


שלב ראשון, זה להיות במודעות.

ללמוד, להתעדכן ולהבין מה קורה בארץ ובעולם.

להתייעץ עם מומחים בתחום.

לדבר עם העובדים בקבוצת הגיל הזו, לנסות להבין

אם יש צרכים מיוחדים, בעיות הקשורות לתופעות הגיל.

לבדוק ברמת הנהלה, איך ניתן להתאים את סביבת העבודה והשעות

באופן גמיש למי שזקוקה.


חשוב לציין גם שחלק מהגברים בגילאי ה50 והלאה,

חווים את תופעות גיל המעבר בלי שהם כלל מודעים.


גם כאן, רופאי המשפחה רושמים לעיתים לגברים תרופות שונות,

בהתאם לסימפטומים נקודתיים,

בלי לשלוח אותם לבדיקות מקיפות והורמונליות.


מצב הגברים אף גרוע כי הנושא לא בשיח ומודעות ציבורית.


גם גברים סובלים מחוסר שינה, תפקוד לב לקוי ועד לחוסר

איזון הורמונלי. ואט אט התפקוד שלהם יורד וגורם להם לירידה

במוטיבציה ולשביעות הרצון עד לדכדוך ודיכאון.


לכן, מודעות אירגונית יכולה להיטיב עם האנשים המהווים

עוגן, יציבות רבת שנים ועתירי הידע בארגון.

ציפי צ'אושו

מרצה, מנחת סדנאות ומטפלת במשברי חיים, טראומות

ופגיעות על רקע מיני

מומחית לשינויי גיל המעבר

054-5644506




40 views0 comments

Comentarios


bottom of page